ברור לך שלאדם יש בחירה חופשית, נכון?

עכשיו, בואי נראה איך הידיעה הזאת משפיעה עליך גם בעסק.

אם השיווק שלך מאפשר יכולת בחירה כמו התפצלות פסי רכבת,

כזו שבכל מקרה משאירה את הרכבת על הפסים,

ועדיין מאפשרת לה להגיע למגוון מקומות –

תדעי שעשית את שלך, והשיווק הצליח.

בעיני,

זה חלק בסיסי שמרכיב שיווק לחרדים, ולא רק.

שיווק לחרדים זה לא שיווק גויי שגוייר!

שיווק גויי הוא מניפולטיבי ואגרסיבי.

שיווק יהודי, לעומת זאת, מאפשר יכולת בחירה.

אנחנו יודעות שאחת השאלות שנישאל כשנסיים את התפקיד שלנו פה, היא: 

נשאת ונתת באמונה? 

ושיווק, בדורנו, הוא בהחלט התחלת המשא ומתן. 

עוד לפני שהלקוח הפוטנציאלי רוצה לקנות ממך, 

הוא רוצה להכיר אותך. 

להבין אם מה שיש לך להציע – 

תואם למטרות שהוא רוצה להשיג. 

רוב האנשים יעדיפו שלא לפנות למישהו בלתי מוכר. 

הם יעדיפו לקרוא עלייך ולשמוע עלייך, 

לדבר עם אחרים על תוצרייך 

ואם יש לך אתר או דפי נחיתה 

או שאי פעם פרסמת משהו 

או שכתבת טור תוכן איפשהו – 

הם רוצים לבדוק אותך שם. 

עוד לפני שפנו רשמית כדי שתעשי את מה שאת עושה בעסק – בשבילם. 

ושם, 

בשיווק שלך, 

מתחיל המשא ומתן שלך עם הלקוחות. 

והוא פנימי בינם לבין עצמם, בהתחלה. 

"אהה, זה הסגנון שלה". 

"יפה. מתאים לי" או "פחחח… לא בא בחשבון"

רק אחרי שהמשא ומתן הפנימי שלהם מסתיים,

הם פונים אלייך ומתחילים משא ומתן גלוי, איתך. 

במילים אחרות: 

משא ומתן באמונה מתחיל בשיווק טוב. אמיתי. ישיר וכן. 

ופה נכנסת יכולת הבחירה. 

מדויק יותר:

אפשור הבחירה. 

כי איך את מרגישה כשכופים עליך דברים? 

כשאומרים לך:

תעשי ככה ולא אחרת. 

או

אין משהו אחר במלאי. זה מה יש. 

פחות נחמד, נכון? 

אבל כשאת מאפשרת, 

כשאת אומרת/כותבת/מציעה: 

עדיף לך א' או ב'? 

והלקוח יכול לבחור מרצונו החופשי ביניהם – 

את משווקת באופן הוגן. נעים. משרה אווירה טובה. 

העובדה שאנחנו בעלי בחירה כל כך בסיסית בתודעה שלנו 

שכפייה, מכל סוג, מקוממת. 

מאוד. 

לא סתם פה בארץ הביטוי 'כפייה דתית' גורם חלחלה לחילוני הממוצע. 

כיהודים, המושג של כפייה לא קל לנו. 

הוא אף פעם לא היה קל. 

מאז שהשם כפה עלינו הר כגיגית 

ואפיין אותנו כעם קשי עורף.

היצר כופה עלינו נסיונות וקשיים,

החברה כופה עלינו מוסכמות,

התורה כופה עלינו לבחור בטוב,

ואנחנו מתמרדים לכל הכיוונים.

לפעמים בועטים ברע,

לפעמים בועטים בטוב.

לפעמים, לצערנו, בוחרים ברע,

ולפעמים מצליחים לכפות את היצר ולבחור בטוב. 

ככה שאם יהודים הם הלקוחות שלך, 

וקל וחומר אם הם חרדים, 

ובן בנו של קל וחומר אם הן חרדיות – 

בואי קבלי טיפ אפקטיבי במיוחד שניסיתי על עצמי ועל לקוחותי:

תני בחירה חופשית. 

תציעי שתי אופציות או שלוש.

נסי למצוא יותר מדרך אחת להפיק תועלת מהעסק שלך,

ונסי לשאול את הלקוחות מה האפשרות שהם מעדיפים. 

חבל שתיתקעי עם דבר אחד ויחיד שאפשר לעשות אצלך בעסק, 

זה מנוגד לטבע האנושי של יכולת הבחירה. 

גם בשיווק שלך –

מומלץ שתציעי, חבל שתכפי.

כדאי שתשתמשי במילים מסתפקות ומאפשרות ולא בפסקניות

זה בזבוז אנרגיה לשכנע בכוח את כולם לקנות ממך,

עדיף להבהיר בדיוק מה יש לך ולמי זה מתאים –

רמז: לא, לא לכולם.

רק לאנשים מסוימים

עם צורך מסוים

ורצון לפתור אותו בדרכים המסוימות שהעסק שלך מציעה. 

ואז,

אחרי שברור מהשיווק שלך מה בדיוק-בדיוק את מציעה,

לתת ללקוח לבחור:

האם אכן מתאים לי השירות/המוצר הספציפיים האלה?

וכשתתני ללקוחות שלך לבחור – 

הם ירגישו טוב. 

הם יישארו עם התחושה שהם אלה שבחרו בשירות או במוצר שלך. 

הם אלה שבחרו לשלם לך. 

הם אלה שרצו לקנות ממך. 

ובן אדם שקונה מרצון ולא מאונס

וברור לו מה הוא קונה בדיוק

והוא רוצה את הדבר המסוים הזה

ולא כי שכנעו אותו בתותחים והפעילו עליו מניפולציות – 

הוא בן אדם שנעים יותר לספק לו שירות ומוצרים.

הוא גם ימליץ יותר על העסק שקנה ממנו מבחירה.

נסי ותראי.