אתרים צריכים להיות חרדיים?

אתרים חרדיים במוצהר זה טוב לעסקים?

מערכת הבחירות הסוערת של ה'תשע"ט

גרמה להעמקת הקיטוב בין התדמית של החרדי שהולך להשתלט על המדינה

לבין החילוני הישראלי שמשקשק ממנו

ובסך הכל רוצה לחזור מהעבודה הביתה

בלי שיסגרו לו את המסעדה שהוא רגיל לאכול שם באופן קבוע…

אבל עוד הרבה לפני –

יש שתי גישות באתרים שבעליהם חרדיים:

הבולטים – יהיה מה שיהיה, הם חרדים. וזה מה שיראה הגולש.

המטשטשים – קשה ממש לדעת שבעל העסק חרדי רק לפי תכני ותמונות האתר…

אז מה נכון יותר מבחינה שיווקית?

והאם אפשר בכלל לומר שיש צד אחד נכון יותר?

אנסה לעשות את זה בשורות הבאות.

אתרים חרדיים צריכים להיראות כאלה או לא? דיון פרקטי

אתרים חרדיים שמוכרים מוצרים בעלי זהות כללית

החלוקה הגסה ביותר

היא בין אתרים שמוכרים מוצרים

לעומת אתרים שמוכרים שירות.

אבל זה לא יהיה מדויק.

כי מוצרים כמו עגלה לתינוק הם אוניברסליים

לעומת מוצרים כמו נעליים לגברים חסידיים שהם ייעודיים.

ככה גם לגבי השירות –

שירות השכרת סטים של שמלות לחתונות הוא ייעודי לגמרי,

לעומת שירות של מכירת דומיינים שהוא אוניברסלי.

אם ככה,

נגדיר אתרים שיכולים 'להתחפש'

בתור אתרים פרווה.

הם לא בשריים ולא חלביים.

לא בסגנון חרדי מובהק

ולא מציעים מוצרים שחרדים נרתעים מהם.

עסקים כאלה,

לפעמים יבצעו חלוקה מעניינת:

בעיתונות החרדית הם יפרסמו את המוצרים בסגנון חרדי מובהק,

ובאתר האינטרנט הם יפרסמו כאילו כל הגולשים הם חילוניים…

הנה אתר לדוגמה:

מאמע הוא אתר לאבזור עגלות:

מזרוניות לעגלות, מגיני ידיות, תיקים, מתלים וכדומה.

העסק התחיל בשם 'מזרונית',

לפני שנים,

וכשיצא לי להתבשם ממאה שערים וסמטאותיה –

סיפרה לי חברה שיש שם חרדית שבקושי דוברת עברית,

אבל מפיקה מזרוניות יפהפיות לעגלות.

לא יודעת אם הסיפור קרה לפני שתים עשרה שנה או יותר,

אבל קפצתי לקנות אצלה

(עוד לא עלה בדעתה אז למכור לחנויות…)

והמזרונית ההיא חיה עדיין לאורך ימים ושנים.

באמת סחורה איכותית.

לפני תקופה,

איכשהו גיליתי את האתר שלה,

ו…

די נדהמתי.

זה נראה שהבלוג שלו נכתב וצולם אך ורק לחילוניים.

הנה, פה אפשר להציץ ולקרוא בו.

האתר מאמע הוא לא היחיד,

אבל הוא עורר אותי לחשוב:

זה טוב 'להתחפש' ככה?

ואולי זה רק אילוץ של מי שרוצה למכור סחורה טובה לקהלי יעד נוספים?

בעצם, אתרים חרדיים הם בדיעבד…

יש כאן בעצם שני סוגי שיקולים:

מבחינה שיווקית

קהל יעד ממוקד ומוגדר עדיף על קהל כללי שאין לו  מכנה משותף.

מבחינה רוחנית/קהילתית

לא ברור שבעל העסק מעוניין להביא גולשים חרדיים לאתר שלו.

בהחלט יתכן מצב שבו כל פלטפורמה

(פרינט לעומת דיגיטל, למשל)

תיועד אצל בעל העסק לקהל יעד שונה לחלוטין.

אם התחלתי את הפוסט הזה על בחירות ה'תשע"ט –

אז הנה,

הדעות הקדומות של מצביע 'יש עתיד'

עלולות להשפיע עליו שלא יקנה באתר חרדי?

והגולשים החרדיים,

בכל מקרה יודעים שהם מיעוט,

והם רגילים למראה הכללי של רוב האתרים…

אז אין לי הכרעה ברורה וגורפת לכולם,

מה נכון לעשות ואיך האתר יהיה רווחי יותר,

אסתפק בהמלצות שתמיד עובדות:

1. להתפלל שהאתר יהיה רווחי ויצליח

2. לבדוק טוב-טוב אם קהל היעד מוגדר כחרדי ברובו או לא

3. לקבוע את הגישה רק לאחר שמחליטים על דרך ההזרמה של הלידים לאתר

לצערי,

רוב בעלי האתרים לא חושבים בכלל על הנקודה השלישית.

הלו,

אם יש לך אתר –

אבל לא תכננת איך להזרים אליו גולשים –

לא עשית חצי עבודה אלא בקושי רבע.

ואיך יגיעו הגולשים?

האם מדיוור במייל?

פרסום כתובת האתר בעיתונות?

קמפיין ממומן בגוגל או במקומות אחרים?

התשובות לשאלות האלה

יכולות לעזור לך להחליט על אפיון האתר.

 
 

הפוסט הזה עזר לך?
עשה סדר בעניינים?
יש משהו שנשאר בלתי פתור?

מזמינה אותך להגיב לי כאן למטה :

דס-שופ כוללת חגיגות עונתיות של מוצרים מסוג 'קנה והשתמש'.

 כבר הצצת?

10 thoughts on “אתרים צריכים להיות חרדיים?

    • דסמנית Post authorReply

      תודה, פערי 🙂
      בדקתי שוב את הפוסט, והקישורים תקינים.
      אולי חברת הסינון חסמה לך אותם…

  1. רוחמה לודמיר Reply

    בוקר טוב ריקי,
    למרות קוצר הזמן וקוצר הרוח שלי לקרוא חומרים שצונחים לי על המסך (ויש רבים כאלו…) בתכנים שלך אני נוטה לרפרף, ומתרשמת שכנראה היה נכון לי להקדיש להם יותר תשומת לב.
    האתר שלי אכן מכוון בעיקר לציבור הכללי. אין לו מאפיינים בולטים שמסגירים את בעלת האתר כחרדית אולטרה, כמו גם ההפך.
    במשאי ובמתני עם ציבור חילוני, אף פעם לא אנסה לטשטש או להעלים (וגם לא להבליט) את היותי אישה חרדית.
    אני עושה את המירב כדי להעניק ללקוחות שרות מעולה, וכמובן גם למכור להם מוצרים איכותיים ויפהפיים.
    עד כה לא נצפו תקריות על רקע מגזרי…
    אשמח מאד לשמוע את חוות דעתך על האתר.
    תודה רבה ובהצלחה,
    רוחמה

    • דסמנית Post authorReply

      תודה, רוחמה 🙂
      לדעתי האמת תמיד מנצחת.
      גם באתר עסקי –
      לא צריך להתאמץ לכיוון כלשהו – להתבלט או להסתיר.
      תהיי טבעית וכנה, תשאפי לתת את המיטב ללקוחות,
      והם יעריכו את זה, בלי הבדל מי את ומנין באת.
      התנהלות הוגנת בעסק זה בדיוק מה שנקרא 'משא ומתן באמונה'.

  2. תמי Reply

    לא פתחתי את האתר של מאמע.

    אבל באופן כללי רוצה לציין שגם כאשר חרדי* מפרסם לחילונים*.
    הפרסום צריך לעמוד בהלכה הקדושה והיקרה שלנו.
    אין סיבה לפרסם נשים ובוודאי בלבוש לא צנוע.
    אין צורך לצלם מצבים בלתי ראויים, או להשתמש במונחי זבל.
    וכן הלאה.
    לכל הדברים הללו יש תחליפים,
    למשל לצלם מוצרי אווירה.
    פרחים מעוצבים
    איורים קלילים או סגנונות עיצוב שונים.

    לפעמים לצערי ראיתי שחרדים פרסמו לחילונים באותו ראש של חילוני שמפרסם לחרדי וכותב בפרסום:
    "בערלע, בא תאכל צולנט ותהנה מסיגריה א גיטען". רק להיפך.

    • דסמנית Post authorReply

      רק הערה:
      דברים שהם 'פרווה' – לרוב לא מדברים לאף אחד.
      אם צריך תחליפים –
      שווה לבדוק אם בכלל כדאי לצאת לדרך.
      אם קהל היעד הוגדר נכון.
      אם אין לך אפשרות לדבר בכנות, בגובה העיניים –
      עדיף שלא תדברי בכלל לקהל הזה.
      מומלץ לחפש ציבור מתאים יותר.

      לא צריך להתנהל בקיצוניות:
      להביא רק תמונות של חובשי שטריימלך
      או להביא רק תמונות ירודות מוסרית
      צריך לגעת ברגש.
      בלב.
      להתמקד במהות של העסק,
      ובנקודה שהמאמר או המוצר מזיז בלב.
      יש המון תמונות/איורים/מילים/מושגים כשרים למהדרין שיכולים לעשות את זה.

      שם צריך לשים את הפוקוס.
      אתר שלא גורם לתזוזה כלשהי בלב של הלקוח –
      לא שווה את עלות הקמתו.

  3. מישהו שאכפת לו Reply

    סתם לדעת
    שהיה טענה על בעלת מזרונית
    למה לקחה בונה אתרים חילוני
    כשיש הרבה טובים חרדיים

    • דסמנית Post authorReply

      אם ההשערה שלי נכונה –
      ומבחינת הבעלים של מאמע/מזרונית האתר מיועד רק לחילונים
      ולחרדים יש את הפרסום בפרינט –
      היא צודקת שלקחה בונה אתרים חילוני…

      לכל קהל יעד צריך לדבר בשפה שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *