הומאוסטזיס ומה הקשר להסרות ולחוסר הצלחה

הומאוסטזיס של המשפך השיווקי: למה לחלק מתנה רק למשאירים מייל ולא בחינם?

את שיעור המתנה (שהוא בעצם שיעור מתוך קורס הסמכות

האם את ממליצה לתת פתוח בסקולר לכל דכפין (מה שמאפשר העברת הקישור לחברים שמחוץ לרשימה לצפיה- ואיןלי אינדיקציה מי צפה)

או לעשות כמו שעשיתי בקורס אווירה וזה עבד יופי

 

להגדיר שצפיה בהרצאת המתנה, דורשת הרשמה מוקדמת בסקולר

ואם זה מישהו שלא מופיע אצלי ברשימת התפוצה (כלומר קיבל קישור מחבר.- היו המון כאלו)

אז הוא יתעדכן.

ודאי שזה דורש הרשמה.

אחרת – הלך לך הדבר העיקרי, שהוא: לאפשר לך ליצור קשר עם הלקוחות.

בשבוע הבא, בעזר השם, אני כותבת פוסט על 'הומאוסטזיס'. זה השם הלועזי של האיזון בגוף, וטבע שהשם טבע בבריאה. תמיד צריך איזון. אם את נותנת מתנה – הצד השני צריך לתת משהו בתמורה. אם זה עדיין לא השלב של לתת כסף – אז לתת מייל/טלפון, שתוכלי ליצור קשר ולאפשר לו לקנות ממך. קבלה בלי נתינה היא לחם חסד. וזה לא בריא לנשמה שלנו.

אתרים חרדיים צריכים להיראות כאלה או לא? דיון פרקטי

אתרים חרדיים שמוכרים מוצרים בעלי זהות כללית

החלוקה הגסה ביותר

היא בין אתרים שמוכרים מוצרים

לעומת אתרים שמוכרים שירות.

אבל זה לא יהיה מדויק.

כי מוצרים כמו עגלה לתינוק הם אוניברסליים

לעומת מוצרים כמו נעליים לגברים חסידיים שהם ייעודיים.

ככה גם לגבי השירות –

שירות השכרת סטים של שמלות לחתונות הוא ייעודי לגמרי,

לעומת שירות של מכירת דומיינים שהוא אוניברסלי.

אם ככה,

נגדיר אתרים שיכולים 'להתחפש'

בתור אתרים פרווה.

הם לא בשריים ולא חלביים.

לא בסגנון חרדי מובהק

ולא מציעים מוצרים שחרדים נרתעים מהם.

עסקים כאלה,

לפעמים יבצעו חלוקה מעניינת:

בעיתונות החרדית הם יפרסמו את המוצרים בסגנון חרדי מובהק,

ובאתר האינטרנט הם יפרסמו כאילו כל הגולשים הם חילוניים…

הנה אתר לדוגמה:

מאמע הוא אתר לאבזור עגלות:

מזרוניות לעגלות, מגיני ידיות, תיקים, מתלים וכדומה.

העסק התחיל בשם 'מזרונית',

לפני שנים,

וכשיצא לי להתבשם ממאה שערים וסמטאותיה –

סיפרה לי חברה שיש שם חרדית שבקושי דוברת עברית,

אבל מפיקה מזרוניות יפהפיות לעגלות.

לא יודעת אם הסיפור קרה לפני שתים עשרה שנה או יותר,

אבל קפצתי לקנות אצלה

(עוד לא עלה בדעתה אז למכור לחנויות…)

והמזרונית ההיא חיה עדיין לאורך ימים ושנים.

באמת סחורה איכותית.

לפני תקופה,

איכשהו גיליתי את האתר שלה,

ו…

די נדהמתי.

זה נראה שהבלוג שלו נכתב וצולם אך ורק לחילוניים.

הנה, פה אפשר להציץ ולקרוא בו.

האתר מאמע הוא לא היחיד,

אבל הוא עורר אותי לחשוב:

זה טוב 'להתחפש' ככה?

ואולי זה רק אילוץ של מי שרוצה למכור סחורה טובה לקהלי יעד נוספים?

בעצם, אתרים חרדיים הם בדיעבד…

יש כאן בעצם שני סוגי שיקולים:

מבחינה שיווקית

קהל יעד ממוקד ומוגדר עדיף על קהל כללי שאין לו  מכנה משותף.

מבחינה רוחנית/קהילתית

לא ברור שבעל העסק מעוניין להביא גולשים חרדיים לאתר שלו.

בהחלט יתכן מצב שבו כל פלטפורמה

(פרינט לעומת דיגיטל, למשל)

תיועד אצל בעל העסק לקהל יעד שונה לחלוטין.

אם התחלתי את הפוסט הזה על בחירות ה'תשע"ט –

אז הנה,

הדעות הקדומות של מצביע 'יש עתיד'

עלולות להשפיע עליו שלא יקנה באתר חרדי?

והגולשים החרדיים,

בכל מקרה יודעים שהם מיעוט,

והם רגילים למראה הכללי של רוב האתרים…

אז אין לי הכרעה ברורה וגורפת לכולם,

מה נכון לעשות ואיך האתר יהיה רווחי יותר,

אסתפק בהמלצות שתמיד עובדות:

1. להתפלל שהאתר יהיה רווחי ויצליח

2. לבדוק טוב-טוב אם קהל היעד מוגדר כחרדי ברובו או לא

3. לקבוע את הגישה רק לאחר שמחליטים על דרך ההזרמה של הלידים לאתר

לצערי,

רוב בעלי האתרים לא חושבים בכלל על הנקודה השלישית.

הלו,

אם יש לך אתר –

אבל לא תכננת איך להזרים אליו גולשים –

לא עשית חצי עבודה אלא בקושי רבע.

ואיך יגיעו הגולשים?

האם מדיוור במייל?

פרסום כתובת האתר בעיתונות?

קמפיין ממומן בגוגל או במקומות אחרים?

התשובות לשאלות האלה

יכולות לעזור לך להחליט על אפיון האתר.

 
 

הפוסט הזה עזר לך?
עשה סדר בעניינים?
יש משהו שנשאר בלתי פתור?

מזמינה אותך להגיב לי כאן למטה :

יש לך שאלה בנושאי שיווק? פורום השיווק של 24/6 פתוח לשאלות שלך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.